רפיאן נ' אסם תעשיות מזון בע"מ

פסק דין

1.הגב' רפיאן סיגלית (להלן: "התובעת") הגישה תביעה (ת.א. 20371/06) בגין רשלנות רפואית כנגד קופת חולים לאומית, מרכז רפואי מ.ר.ב. בע"מ וכנגד ד"ר דרור רובינסון (להלן: "הנתבעים"). כן הגישה התובעת תביעה (ת.א. 6143/05) בגין נזקי גוף כנגד אסם תעשיות מזון בע"מ שהיתה מעבידתה של התובעת ובגין פגיעה בעבודה שארעה לתובעת לטענתה ביום 8.4.98. תביעה זו בגין נזקי גוף נדחתה ללא צו להוצאות לבקשת התובעת ובהסכמת הנתבעת בישיבת בית המשפט מיום 16.9.08.

2.תביעת התובעת הוגשה במקור לבית המשפט המחוזי ואולם, על פי החלטתו של כב' הש' י. עמית, הועבר התיק לבית משפט השלום משנתברר כי סך נזקיה של התובעת לא יעלו על תקרת סמכותו של בית משפט השלום.

3.במסגרת תביעתה, טענה התובעת כי הנתבעים בצעו בתאריך 13.5.98 את בדיקת הארתרוסקופיה ברשלנות והסבו לתובעת נזק אורטופדי, עצבי ונפשי. לטענתה, חשה מיד לאחר הבדיקה כי רגלה השמאלית נפגעה ושותקה. התובעת טוענת כי שוחררה לביתה מבלי שנבדקו תלונותיה וגם לאחר מכן הופנתה על ידי הנתבע 3 לביצוע טיפול פיזיותרפי בלא שנערכו לתובעת בדיקות נוספות לבירור מצבה כשרגלה השמאלית נותרת משותקת. התובעת תמכה את תביעתה בחוות דעת של רופאים שבדקו את התובעת בלונדון, ד"ר ג'ון סטרחאן, ד"ר מוריס גרוס וד"ר נ. דה מ. רודולף אשר חיוו דעתם כי לתובעת נגרם שיתוק ברגלה כתוצאה מלחץ ממושך על חוסם העורקים במהלך ביצוע בדיקת הארתרוסקופיה. במישור הנזק צרפה התובעת חוות דעתו של הפסיכיאטר ד"ר ל. מוסקוביץ' אשר חיווה דעתו כי לתובעת נכות נפשית בשעות של 50% כתגובה למצבה הגופני וכן את חוות דעתו של הנוירולוג ד"ר ולנטין ז'טלני וד"ר אריה קוריצקי שהעריכו את נכותה של התובעת בגין הפגיעה בעצב הפמורליס ב – 20% לצמיתות. כן הוגשה על ידי התובעת חוות דעתו של פרופ' אברהם עורי בתחום השיקומי.

4.הנתבעים כפרו בטענת התובעת לפיה נעשה שימוש בחסם עורקים בביצוע בדיקת הארתרוסקופיה ו ו/או כי נגרמו לתובעת נזקים כלשהם כתוצאה מהטיפול הרפואי שקיבלה. לתמיכה בעמדתם זו הוגשו על ידם חוות הדעת של הנוירולוג פרופ' אלדד מלמד והאורטופד ד"ר אמנון ישראלי אשר שללו את טענות התובעת לעניין רשלנות רפואית והעמידו את נכותה הרפואית של התובעת בגין חולשה קלה בעצב הפמורליס על 10% לצמיתות. כן הוגשה על ידם חוות דעת של הפסיכיאטרית ד"ר נועה קרת אשר העמידה את נכותה הנפשית של התובעת כתוצאה מהתאונה על 0% לצמיתות. כן הוגשה על ידי הנתבעים חוות דעתו של ד"ר ראובן לנגר אשר סבר שהתובעת אינה זקוקה לעזרים שיקומיים ו/או לעזרה כלשהיא בהיותה עצמאית בתפקוד היומיומי. כן ציין המומחה כי היעדר השתלבותה של התובעת בעבודה אינה נובעת מסיבה פיזית אלא מהיבט התנהגותי נרכש של חוסר הרגלי עבודה.

5.בעקבות הפערים שהתגלו בחוות דעת המומחים, מינה כב' השופט י. עמית את ד"ר דורון נורמן כמומחה מטעם בית המשפט בתחום האורטופדי וכן את פרופ' מרה שוכינה, מומחית לשיקום.

6.ד"ר דורון נורמן, אשר בדק את התובעת בתאריך 29.8.05, ציין בחוות דעתו כי אין לתובעת כל סימני דלדול שרירים, כי השריר חזר לתפקד באופן מלא ואין כל עדות קלינית או מעבדתית התומכת בטענה לפגיעה בעצב הפמורליס. ד"ר דורון נורמן אישר בחוות דעתו כי הנזק הזמני שנגרם לעצב הפמורליס נגרם ככל הנראה משימוש בחסם עורקים במהלך ביצוע הפרוצדורה ואולם, לא ייחס בחוות דעתו לצוות הרפואי רשלנות כלשהיא בביצוע הפרוצדורה. לנוכח האמור, לא קבע ד"ר דורון נורמן נכות צמיתה ואולם, נקבעה על ידו נכות זמנית בשעור של 20% מחודש אוגוסט 2004 ועד ליום 12.5.98 ובהמשך נכות זמנית בשעור של 10% מיום 12.5.98 ועד 1.8.05 בגין הפגיעה הזמנית בעצב הפמורליס. יצוין כי בתשובותיו של ד"ר דורון נורמן לשאלות ההבהרה שנשלחו אליו, חזר מומחה בית המשפט וציין כי לא היתה כל רשלנות בביצוע הניתוח, השיתוק הזמני שהופיע בעצם הפמורליס לא ניתן לצפייה ו/או למניעה ובסופו של דבר היתה אצל התובעת התאוששות איטית של עצב הפמורליס עד לריפוי המלא.

7.התובעת נבדקה על ידי פרופ' מרה שוכינה ביום 30.11.04. מחוות דעתה של המומחית עלה כי התובעת התייצבה לבדיקה בליווי בעלה כשהיא מתהלכת עם מכשיר לייצוב הברך השמאלית. בעמידה ובהליכי לא העבירה התובעת משקל לרגל השמאלית ונעזרה על ידי בעלה בזמן לבישת ופשיטת הבגדים. בעקבות בדיקת התובעת, ציינה פרופ' מרה שוכינה בחוות דעתה כי התובעת זקוקה לטיפול אורטופד פעם בחצי שנה, טיפול הידרותרפי, תמיכה נפשית, אביזרים לייצוב הברך, התאמת דיור ועזרה בניהול משק ביתה בעבודות קשות. כן ציינה פרופ' מרה שוכינה בחוות דעתה כי התובעת אינה מסוגלת לעבוד עבודות הקשורות בעמידה והליכה ממושכת ובמאמץ פיזי.

8.משנסיונות לסיים את התיק בפשרה לא צלחו, נקבע התיק לשמיעת הוכחות. בתאריך 16.9.08 נחקרה התובעת על תצהירה ובסיום עדותה הכריזה אלו עדי, למעט בקשתה לחקור חקירה נגדית את מומחה בית המשפט ד"ר דורון נורמן. לישיבת בית המשפט מיום 11.5.09 זומנה פרופ' מרה שוכינה על ידי הנתבעים על מנת לחקרה על חוות דעתה. יצוין כי לקראת תום חקירתה הנגדית של המומחית פרופ' מרה שוכינה ולאחר שהוקרנו בפניה סרטי וידאו המתעדים את התנהלותה התקינה של התובעת, נאמר על ידי מרה שוכינה כדלקמן:

" ת.ראיתי מספיק. אני מבקשת להפסיק למרות שאני יודעת שיש עוד. לאחר שראיתי את הסרט אני יכולה רק לומר שלא מתווכחים עם עובדות. רואים את תפקוד הברך ללא הגבלות. היא הולכת רגיל. היא לא צולעת: היא יושבת, היא מתיישבת וקמה ללא מגבלות.

ש. לבית המשפט: גם לא רואים היעדר יציבות.

ת.היא יציבה.

ש. לבית המשפט: רואים איזו שהיא בעיה עצבית?

ת.ככה לא רואים. אין חולשה, זה רגיל. אם יש פגיעה עצבית אז הברך לא מחזיקה את הבן אדם בסך הכל.

ש. לבית המשפט: אחרי שראית את הסרט היית משנה ממסקנות חוות דעתך?

ת.כן. בטוח. בטוח.

ש. לבית המשפט: באיזה אופן, האם היית מבטלת את ההמלצות שנתת?

ת.כן. רואים אישה בריאה מסתובבת באופן רגיל, לפחות בריאה בתחום האורטופדי".

9.יצוין כי ועדה לנכות כללית של המל"ל קבעה לתובעת נכות רפואית צמיתה בשעור של 46% בשל פגיעה בעצב טמפורלי בצורה קשה עם פגיעה חלקית של עצב איליאופסיס וכן בשל קרע חלקי של ה – ACL. סך גימלאות המל"ל לפי אגף קצבת נכות כללית ששולמו וישולמו לתובעת עומדים על פי חוות דעתו של האקטואר שי ספיר נכון ליום 31.10.07 על סך של 444,446 ₪.

10.בישיבת ההוכחות שנקבעה ליום 17.11.09 הודיעו ב"כ הצדדים כי הינם נכונים ליתן הסכמתם לפיה בית המשפט יתן פסק דין בדרך הקבועה בסעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] על סמך הראיות המצויות בתיק כאשר תקרת המינימום הינה בדחיית התביעה ותקרת המקסימום הינה בפיצוי התובעת בסכום כולל של 50,000 ₪.